פוגשים את גיפטי

הפרויקט של רחלי רוף
<Embed>


מימוש הפרוייקט

פורסם ב- 04/08/2017

ועכשיו לאחר שהפרויקט נגמר וחזרנו והתאוששנו מהביקור נשאר רק לעדכן בפרטיו ...

במשך השהיה בשוויץ העלתי מידי ערב סיכום יום מסע לפיסבוק, אשתף אותכם (כי חלק ממכם לא ראו את הדברים), אומר בקצרה בכדי לא לפגוע בנוגעים כי חווינו חוויות טובות ופחות טובות, גילינו מעט פרטים שעדיף שלא נזכור אך בהחלט גרמנו לנו ולילדנו לאושר גדול, כבר ביום הראשון אפשר היה לראות את גיפטי בתוך החבורה שלנו כאילו לא נפרדו מעולם ! כל דקה בשהיה שם לוותה בהתרגשות אמיתית!

אני יכולה לעדכן שמצבה של גיפטי סביר וכנראה שלא תשכח אותנו לעולם וגם אנחנו אותה כמובן, בשיחת הסיכום הזכרתי לה שהיא גם הבת שלנו ושאנחנו נאהב אותה לנצח! תמיד נדאג לה ותמיד נהיה לצידה ושאנחנו רחוקים אבל תמיד כאן בשבילה גם בכל בעיה שתיווצר ... החיים שלה לא פשוטים בכלל!

להלן סיכום האירועים ...

    יום 1 - התעוררנו לאחר לילה כמעט ללא שינה בהתרגשות גדולה ו לאחר התארגנות יצאנו אל שדה התעופה עברנו את השלבים והגענו לדיוטי פרי קנינו קצת שוקולד שיהיה כיף לילדים והמראנו אל אהבת חיינו ... הטיסה עברה בסדר וחן קצת בכה לפני הנחיתה מהתרגשות גדולה ... אספנו את המזוודות והחתמנו דרכונים בג'נבה ... ביציאה הם עמדו גיפטי אמא שלה ושני דודים שמיד לקחו מאיתנו הכל ו כמובן לא נתנו לנו לסחוב אפילו שקית ...ההתרגשות היתה גדולה והתחבקנו ארוכות בדמעות ...גיפטי השתגעה מאושר ומיד החלה לקפוץ ולהשתולל עם האחים שלה ... הילדים שלנו !!! גיפטי ואמא שלה והדוד נסעו הביתה ברכבת ו אנחנו הועלנו לרכב ממוזג שלקח אותנו בנסיעה של שעה ללוזאן היעד שלנו ... בבית חיכתה לנו דודה עם עוד ילדים קטנים מדהימים והמון המון אוכל ואהבה ... הגענו לבית נקי ומסודר וחיכינו אל תוך הלילה שיגיעו כולם ... פשוט כך שבמקום שאין בו כסף אבל יש אהבה יש הכל !! מיד עם הגעתנו הרגשנו כמו בבית והכל הוכן לכבודנו בקפידה רבה עד אמצע הלילה ישבנו כולנו כולל הילדים ...

    יום 2 - התעוררנו לבוקר כייפי ומרגש בחברת אנשים מקסימים שרוצים להחזיר לך כל מה שהם יכולים... הם מוכירים תודה ענקית על כך שגידלנו במסירות את הנסיכה שלהם במשך הזמן בו לא יכלו לעמוד במשימה... יצאנו אל הסופר בכל זאת יש לנו המון קטנטנים להאכיל ונחשפנו למחירי הוואוו של שוויץ הכל פה מאוד מאוד יקר!! חזרנו מהסופר והתקשרה אלינו ישראלית מדהימה שהכרנו אתמול בטיסה היא מתגוררת כאן בשוויץ והתקשרה להזמין אותנו מחר לסיור במפעל שוקולד של נסטלה כמובן שקבענו ...ושאלנו את עצמנו למה מגיע לנו כל הטוב הזה??? אכלנו ותפסנו מנוחת צהריים כשבמשך כל שעות היממה האחרונה משרתים אותנו ב 10 כוכבים אפילו מטפלים לנו בכל הילדים ... אחר הצהריים יצאנו לפארק וישבנו ונהננו כל כך לראות איך שהקטנטנים האלה כל כך מאושרים יחד גיפטי מלמדת אותם צרפתית והם מחזירים לה לאט את העברית מתנשקים מתחבקים וצוחקים בקולי קולות ... התקלחנו אכלנו ועכשיו לישון מחר יש לנו יום עמוס בחוויות ... ו אני כבר בחרדות איך ניפרד שוב בעוד כמה ימים????

    יום 3 - התחלנו את הבוקר בפגישה עם ינוז ומשפחתה המשפחה הישראלית שמתגוררת כאן בשוויץ ונסענו יחד אל המפעל של נסטלה הילדים נהנו מאוד ואכלו המון שוקולד ... לאט לאט הם מוצאים שפה עם גיפטי וחוץ מלשחק ולהשתולל גם מתקשרים שרים ורוקדים, מנסטלה נסענו לביתה של ינוז על פסגת ההר ושם אכלנו צהריים והתארחנו עד הערב, ינוז מצאה לכל הילדים שלנו מגפים ולקחה אותם לטייל ביער ולאגם. עברנו יום מדהים ו לאחר מכן נסענו ברכבות ואוטובוסים חזרה לביתה של גיפטי .. לא קל עם 7 ילדים ... 6 קטנים שלנו וגיפטי שלנו לעבור רכבות ואוטובוסים ספרנו אותם בכל רגע לוודא שלא שכחנו אף אחד... הימים עוברים וכך גם החרדות איך חוזרים הביתה ומשאירים את גיפטי מאחור... אנחנו בחוויה בלתי נשכחת לטוב ולרע ... רואות אותם רצים ומשתוללים יחד כאילו מנסים להספיק את כל השנתיים שעברו... הכל פה מאוד יקר ועצוב לראות אותם מתמודדים פה עם מציאות כזאת ...

    יום 4 - התעוררנו מאוחר כבר נוחתת עלינו עייפות ... אחרי כל האדרנלין גם אנחנו מתעייפים ... הכנו חביתות ו אחרי ארוחת בוקר טעימה יצאנו עם ריגט וניבת ו הילדים לטייל בעיר בלוזאן ... המחירים פה לא הגיוניים וכל דבר עולה פי 3 ו יותר מישראל... בעיר פגשנו את סיימון המקסים שלקח אותנו לנמל ... מדהים בנמל אפשר לעלות על סירה ל 4 קילומטר ו להגיע אל צרפת ... בנמל שרו 2 אמריקאים את הללויה ושוב היינו בטרוף ושמחה עד ש 2 שוטרים הגיעו וביקשו מהם להתפנות מיד ... כולם פה נורא אדיבים ו...מחונכים אין מצב ששרים ברחוב... גיפטי ו הילדים שלנו עדיין בהשתגעות תענוג לראות אותם משחקים ומשתוללים ... חזרנו הביתה לפנות ערב מקלחות וארוחת ערב ואז גיפטי אמרה לזוהר שהיא תהיה מאוד עצובה כשנחזור לישראל וזוהר עמדה עם דמעות כשתרגמתי לה ... נכון גם לנו זה מעלה דמעות וחרדות !!! זהו ממש ברגעים אלה סוף סוף עולה החשכה ... הגיע זמן לישון אחרי יום של חוויות וכיף " אלי אלי שלא יגמר לעולם..."

    יום 5 - התעוררנו לבוקר שמח עם המון ילדים מאושרים התארגנו אכלנו ונסענו בליווי של סיימון הנסיך ל veve שם פגשנו שוב את יעל וילדיה המקסימים ! והם הפתיעו אותנו ברכבת שעולה על הר של 1080 מטר ... וואוו זה היה מפחיד!! הילדים מאוד נהנו ו למעלה על ההר שיחקו יחד בגן שעשועים עד שתפס אותנו גשם מטורף ואז ירדנו למטה חזרה... נפרדנו מהם בעצב נתגעגע אליהם עד,שיגיעו לביקור אצלנו בישראל !! וחזרנו הביתה ... עם סיימון קל מאוד לטייל הרי הוא מקומי ו יודע את הדרך הילדים מאוד אוהבים אותו ...וגם אנחנו מידי פעם אני אומרת לו שיארוז הוא בא איתנו לישראל ... אבל אז אני נזכרת שמדינת ישראל מאוד אוהבת פליטים וחוזרת בעצב לקרקע ... הבחור לא נותן לנו לסחוב תיק או עגלה ועומר כבר התרגלה שהוא לוקח אותה ... כשהגענו הביתה שרנו היום יום שישי אפילו ריגט שרה איתנו וכמובן חיכתה לנו עם ארוחה חמה מוכנה פשוט אישה מיוחדת גם בהריון גם עם תינוקת וגם לא נותנת לנו לעשות כלום ... ממש בריב אנחנו מצליחות טיפה לעזור ... גיפטי לא שכחה לומר שוב ושוב שהיא נוסעת איתנו לישראל ו אנחנו נצבטנו בלב ועמדנו חנוקות ... לאחר מכן הגיעו נתנאל הבן שלה הגדול אח של גיפטי וחבר שלו והעברנו יחד את הערב וזהו העייפות גדולה לילה טוב !!! שבת שלום !!!

    יום 6 - איך מתמודדים עם ילדה שכל הזמן שואלת אם היא יכולה לבוא איתנו לישראל ? או אם אנחנו יכולים להישאר כאן? הלב שלנו נשרף!!! קמנו בבוקר ו אחרי ארוחת בוקר יצאנו עם סיימון ריגט ו הילדים לחוף הים שם נפגשנו עם חברים נוספים שחגגו עם מנגל בחוף... הזוי לשחות בים עם ברבורים כשמסביב מלא יערות מקומות כל כך יפים מרגיש ממש כמו לחיות בגלויה... האהבה של האריתראים כאן מדהימה פשוט אהבת חינם כל כך נדיבים ואוהבים נותנים לך להרגיש מלך ואנחנו באמת אוהבות אותם אני כל הזמן אומרת לסיימו...ן תארוז אתה בא איתנו לישראל ואנחנו צוחקים זה באמת מצחיק מדינת ישראל לא אוהבת פליטים וזה עצוב ממש... משם המשכנו לטייל בעיר ערב שבת כאן כל כך מוזר הרי ששבת אצלנו זה ערב שבת כאן וגם כאן כל החנויות נסגרות מוקדם ... חזרנו הביתה עייפות שמחות ועצובות עוד יומיים זה נגמר וקשה לחשוב שאנחנו משאירים כאן הכל מאחור ... גיפטי שלנו בהיי מטורף והחלל הריק שישאר לה הורג אותנו במיוחד אחרי ששמענו ששנה אחרי שנפרדה מאיתנו עוד אמרה לכולם שרחלי וסיגי אימהות שלי ואלעד חן מתן מור וזוהר אחים שלי ... איך אני מסבירה לאוצר הקטן הזה שמדינת ישראל לא אוהבת אותה??? שמדינת ישראל חושבת שבית עם 2 אמהות לא טוב לה??? יש לנו הרבה מה ללמוד מהאוכלוסיה כאן בשוויץ!!!!

    יום 7 - התעוררנו לבוקר ראשון כשכאן בשוויץ זו השבת שלהם.. הכל באיזי בכיף ככה או ככה הכל סגור כאן ... והלכנו קילומטר וחצי ברגל לפארק שנחשב פה בשוויץ ... אגם ברבורים... חוות חיות כמו בסרטים ופארק שעשועים גדול... נהננו מאוד הילדים השתוללו ועברנו יערות ממש כמו בסרט ... חזרנו והעברנו את אחר הצהריים סתם בבית בצחוקים ... גיפטי כבר ארזה את הבגדים ואמרה לאמא שלה להביא לה מזוודה קטנה כי היא עוזבת לישראל. כמובן שהדבר בלתי אפשרי אך יצרתי קשר עם חברה יקרה לשאול האם יש סיכוי שמדינת ישראל תאשר לה לבוא איתנו לחודש עד סוף החופש הגדול והבנתי שחבל אפילו לנסות שאין שום סיכוי ... הסברתי לגיפטי ברמת ילד בן 7 למרות שהיא חכמה מאוד לגילה ו היא ביקשה שנישאר והסברתי לה שאני צריכה לעבוד ... קשה ללא ספק!!! מחר בבוקר נקום להתארגנות וליציאה לשדה התעופה ... אנחנו לקראת סוף המסע בעצב...

    סוף מסע... בעצב וכאב גדול השארנו את גיפטי מאחור... ויצאנו אל שדה התעופה בג'נבה ... אוהבים עצובים ו מודאגים ... חיימשלנו נתגעגע ונאהב תמיד!!! תמיד תהיה בליבנו תקווה שתחזרי להיות איתנו !!! את כמו בת בשבילנו היית ותישארי!!! בעוד כמה שעות נהיה שוב בישראל ...

    ושוב אנחנו מודים מקרב לב לכל מי שלקח חלק במימוש החלום !






עוד קצת לסיום

פורסם ב- 19/06/2017

חברים יקרים 

מודים לכם מקרב לב על תרומתכם
אנחנו כבר ב 85% .. עוד קצת ואנחנו שם מגשימות את החלום הגדול אך נותרו לנו 5 ימים...
נודה לכם על עזרה הפעם בשיתופים וגיוס תורמים להצלחת הפרוייקט

מקוות לצאת לדרך בקרוב וכמובן לחזור ולפרסם את המסע אל מחנה הפליטים בלוזאן (שוויץ)

יצרנו שוב קשר עם גיפטי ועדכנו אותה ואת משפחתה בכך שיתכן שנגיע אליהם בקרוב 

לשאלתנו "מה להביא לה מישראל" היא ענתה "טושים" 

ההתרגשות והלחץ גדלים מרגע לרגע והילדים פה בבית מחכים ומצפים לנסיעה 

כולנו פה בבית בתקווה ופנים להצלחה ואנחנו מאמינות שבעזרת פרסומים וגיוס תורמים נוספים נוכל להגיע אל היעד... 


רחלי סיגי והילדים 


הדרך אל החלום לפגוש את גיפטי

פורסם ב- 23/05/2017

תורמים יקרים

ראשית תודה מקרב לב על תרומתכם ותמיכתם, ריגשת אותנו בדרך להגשמת החלום הגדול לפגוש את גיפטי

בזכות כל אחד ואחת ממכם הצלחנו כבר להגיע ל- 41 משתתפים בפרויקט

בימים אלה משפחתנו עוקבת באדיקות אחר התקדמות הפרויקט ומצפה בכיליון עיניים למפגש המרגש עם גיפטי שלנו שהייתה חלק ממשפחתנו במשך כ- 3 שנים

כידוע לכם רק אם נצליח להגיע ליעד נוכל לממש את החלום והפרויקט יוכל לצאת לפועל

אז בואו ביחד עזרו לנו לגייס עוד חבר, אח או קרוב לתרומה לפרויקט וביחד תהיו שותפים איתנו להצלחה ולמפגש המרגש

ולמען מטרה זו נשמח לתמיכה נוספת מכל אחד ממכם והפעם בהפצת הפרויקט

בלחיצה אחת תוכלו לשתף את הפרויקט בפייסבוק ובטוויטר בתוספת משפט קצר "אני כבר תרמתי לפרויקט עכשיו תורך להצטרף אלינו"

מודות לכם מכל הלב

סיגי רחלי והחבורה








הפרויקט של

רחלי רוף
צור קשר עם היזם
שלום רב, אנחנו רחלי וסיגי אימהות ל 8 ילדים ומשפחת אומנה שגידלה בעבר 3 ילדי אומנה מהם אחד אומץ, 2 חזרו להוריהם הביולוגים וכעת עומדות בפני אומנה נוספת
35,040
מתוך 35,000 ₪
100%מומן
0
ימים שנותרו
122
תורמים