מלאכים קטנים בשמיים

הפרויקט של מתן לינדנבאום
<Embed>


שלום אנשים יקרים!, 
רציתי להזמין אתכם להצטרף אלי ולקחת חלק ולתרום לפרויקט שלי.
במרתון תל אביב הקרוב אני מתכנן לרוץ את המרחק המלא (42.195 ק״מ) כאשר מטרתי היא להגביר את המודעות ללידות שקטות ולעמותת ״חיבוק בשקט״ - עמותה אשר נוסדה והוקמה כדי לעזור לזוגות אשר עברו לידה שקטה - חוויה טראומטית ומטלטלת שיכולה להפוך את החיים להרבה מאוד אנשים. 


מי אני:

שמי מתן לינדנבאום , 33 (כמעט 34) . נשוי באושר רב מאוד לנטע ואב גאה לשחרולה (ג׳ינג׳ית למחצה) - ילדת הקשת שלנו. אנליסט עסקי בחברת Fiverr ושופט כדוריד בארץ ובחו״ל בזמני החופשי. 

לפני 3 וחצי שנים , בעת ההריון הראשון שלנו - היינו כמו כל זוג צעיר מלאים בציפיות, תקוות, חלומות ומחשבות על איך ייראו החיים לאחר הלידה הצפויה. ואז, באותו יום שישי בבוקר שבו בדיוק חגגנו את השבוע ה35 להריון, ערכנו את ״הקניה הגדולה״ שלפני - עגלה, סל-קל , בגדים ועוד ועוד. 

באותו ערב נטע הפסיקה להרגיש תנועות ומיד רצנו לבי״ח איכילוב. 

״הוא לא חי יותר״

נכנסו מיד לעשות מוניטור ושם הרופאה זיהתה שאין תנועות. ״תמתינו כאן״ היא אמרה, ״אני אקרא לרופא הבכיר״. ״אני מצטער, אין דופק לעובר שלכם. הוא לא חי יותר״  מה שקרה החל מאותו רגע וב26 שעות הבאות היה מערבולת גדולה של תסכול, ניפוץ חלומות, ייאוש ובעיקר הרבה הרבה אי וודאות ואי ידיעה. 
לאחר 26 שעות רועיקי שלנו נולד בלידה רגילה, שם ראינו אותו (ג׳ינג׳י קטן) לראשונה, ולצערנו גם לאחרונה בחיינו. 

משם חזרנו לבית ריק בידיים ריקות ויצאנו למסע ארוך - מסע שבו התמודדנו עם הרבה שקט ושתיקה, הרבה אי הבנה ואי הכלה של החברה, הרבה אמירות של אנשים שלא יודעים מה להגיד אך אומרים בהכרח את הדבר הלא נכון, מסע שכולל לא מעט תסכול והרבה שאלות פתוחות (שחלקן לא נפתרו עוד היום). מסע שבו התוודעתי לצדדים נוספים וכה יפים של נטע, מסע של זוגיות, אהבה, הומור ותקווה. 
כשנה וחצי לאחר מכן נולדה שחר - ילדת הקשת המהממת שלנו. ובאחת החזירה לנו את החיוך, האושר וגם את היכולת לנשום בצורה נורמלית. (די מתבאס בשבילכם שאתם לא פוגשים אותה על בסיס יומי). 

לאחר שהתאוששנו, הבנו שלא נוכל למנוע את המקרה הבא, אך נשבענו שנשתדל למנוע מאחרים את ההתמודדות שאנו חווינו - שמישהו יבין אותם וידבר איתם -  מה שלא קרה לנו. 
ב3 וחצי שנים האחרונות שוחחנו (לצערנו) עם לא מעט אנשים שחוו את זה, וניסינו להקל במעט את תחושת ההלם הראשונית. המקום היחידי שהיה שם בשבילנו היא עמותת ״חיבוק בשקט״ עמותה שהוקמה ע״י נשים שחוו לידה שקטה וכל מטרתה היא אחת - לעזור לזוגות שעברו את זה. 

 
לידה שקטה: 

לידה שקטה מוגדרת כמצב שבו הריון נאלץ להפסק החל מהשבוע ה22. לעיתים מסיבות ידועות - מחלות או בעיות שמתגלות בשלבים מאוחרים בהריון ולעיתים (כמו במקרה שלנו) מסיבות שאינן ידועות. 
כיום בישראל לידה שקטה מתרחשת ב6 מתוך 1000 הריונות.


קצת על חיבוק בשקט:

עמותת ״חיבוק בשקט״ היא עמותה שהוקמה מתוך הכאב, אך לדאבונינו בגלל הנושא ״הלא סקסי״ לא זוכה להרבה תהודה, חשיפה ולמימון כלשהו. 

הקבוצה, שמנוהלת ע״י 4 נשים שחוו לידה שקטה בעצמן, מנסה לעורר את המודעות לנושא באפיקים שונים, מנסה לשנות את יחס הממסד ע״י חבירה לחברי כנסת ושינוי החקיקה במגוון אספקטים הקשורים לנושא ( למשל: זכויות האישה שחוותה לידה שקטה, הנחיות מקצועיות לצוות המטפל בבית החולים איך לטפל במקרים כאלה). כמו כן העמותה מקיימת מספר מפגשים בשנה , כאשר במפגשים אלו אנשים חולקים את הכאב מחד ומנסים למצוא את התקווה מאידך. 


לסיכום: 

ריצת מרתון היא מסע, מסע מפרך של הרבה מאוד אימונים והרבה מאוד שעות שבהן אתה נאלץ להתמודד רק עם עצמך ויכול לפרוש ולהפסיק בכל רגע כי זה קשה, סיזיפי והמטרה לעיתים רחוקה וקשה מאוד.  

אני מזהה הרבה מאוד קווי דמיון בין ריצת מרתון לבין התהליך שעבר ועודנו עובר עלינו, לכן בחרתי לרוץ את המרתון הקרוב ולנסות להעלות דרך כך את המודעות לנושא הכה כואב.


אני מזמין אתכם לקחת חלק ולתרום לעמותה שעושה עבודת קודש במקומות שאחרים מתרחקים מהם. 

הסכום - 3535 כמספר השבועות בהן זכינו להנות מרועיקי שלנו.

הסכום כולו יועבר לעמותת ״חיבוק בשקט״ ובאמצעותו יוכלו זוגות נוספים לקבל אוזן קשבת, כתף תומכת ובכלל מקום שידע להכיל בצורה מקצועית ומדויקת את הסיפור שלהם.



ברוכים תהיו!



הפרויקט של

מתן לינדנבאום
צור קשר עם היזם
שמי מתן לינדנבאום , 33. נשוי באושר רב מאוד לנטעלה ואב גאה לשחרולה (ג׳ינג׳ית למחצה) - ילדת הקשת שלנו. גר בבנימינה בשנתיים האחרונות. אנליסט עסקי בחברת Fiverr ושופט כדוריד בארץ ובחו״ל בזמני החופשי. לא מעט אנשים מכירים אותי בתור חומוס - ג׳ינג׳י שחולה על הצבע הכתום, ומנסה להפיץ את הבשורה שלו בעולם :-)